האש האש-ה' והאיש

18.02.07 
כשמשה עומד מול הסנה הבוער
והסנה איננו אוכל הוא רואה את האש
והוא לא לוקח אותה. הוא יודע שהיא מחוצה לו.

האש מובאת על ידי הכהן, על ידי הזכר, ע"י האנרגיה החיצונית
והיא מונחת למשמרת אצל הכוהנת - האנרגיה הנקבית ונשמרת שם.
 הוא יכול (כמו באקט המיני)כל פעם לבוא אליה, להניח את הזרד-הענף  אל
   האש שבאשה, להדליקו וללכת לשים בפעולתו את האש בעולם.
   אבל הוא לא אוחז את האש. הוא אוחז במקל הבוער אבל את האש
משמרת האשה..
מי שלוקח בעלות על האש עובד עבודה זרה ולא מקדש את הלהבה הראשונית.
כל כהן וכל כוהנת אמורים לדעת את זה. הכוהנת תשמור את האש במקדש
הקדמי והכהן ייקח את האש ויביא אותה אל הדביר ובאמצעותה יקבל את
האותות.
למעשה מבית המקדש גורשו הכוהנות. לא במקרה השכינה היא מושג
שלא נמצא בכלל בכתבי התורה הקדושה. אין שכינה בין דפי התנ"ך.
שכינה הגיעה בשלבים יותר מאוחרים בידי כוהנים שהתעוררו ונזכרו כמו
הא"רי הקדוש, רבי נחמן מברסלב והבעל שם טוב.
עליכן לזכור זאת ולקחת את הידיעה ואת הבעלות על האש בתוככן.
וכשאשה היא אש-ה' היא יודעת את מקום האש בתוכה,
והיא מבערת את שרידי הניצול והמרירות שהיא צברה.