כתיבה בהיכלות של אור
אחרי הרבה זמן שלא תקשרתי כלל, באמצע הטיפולים בסרטן,
התחלתי לתקשר ב"קטנה".
פעם בשבוע בממוצע, בשעות אור היום החזק, התיישבתי לכתוב.
התוצאה- בתחילתה,- מלים מחוברות למשפטים, כמעט ללא משמעות עבורי.
הבנתי והתייחסתי לכתוב כאל שחרור כל תפיסה שיש לי לגבי תקשור ותפקידו.
תוצאת הגישה הזו- הרגשתי אנרגיה של ריפוי בלתי מוסברת זורמת בתוכי,
הימצאות תחת קסם.
אני מפרסמת כאן את התקשורים האחרונים, בהם אני כבר מזהה איזושהי הבנה, אבל משחררת את עצמי מהצורך לכתוב עליה.
כשאתם קוראים, אתם מוזמנים לעשות כמוני...
להרגיש, לחוות, להיות שם
אין תובנה, אין מראה דרך,
יש רק רגש, תחושה..
להיות...
תבורכו גם אתם
מאיה בת-חן
בטעינה...